נטייה מינית, זהות מינית ומגדרית הנן חלק משמעותי מהיות האדם ומהגדרתו העצמית, ומאידך אינן מהוות את כל ההיבטים באדם, המורכב מרבדים רבים, תחומי עניין ומכלול נפשי שלם. אנשים המצויים על הרצף הלהטבי ועסוקים בשאלות של נטייה מינית ו/או זהות מינית, פונים לטיפול מסיבות שונות ומגוונות בדומה לכלל האוכלוסייה, אך חשופים יותר משאר האנשים לביקורת או שיפוטיות, נפגעים מבורות ומדעות קדומות הקיימים עדיין בעת הנוכחית על אף תהליכים והתקדמות משמעותיים בתחום.
הורים או אחים לאנשים המצויים על הרצף הלהטבי לעיתים רבות פונים גם הם לטיפול (לאו דווקא סביב נושאים אלה) ויש להם צורך להביא גם את התמודדויות אלה בטיפול בו יוכלו לחוש ביטחון וקבלה. טיפול בראש ובראשונה צריך לשמש כמרחב בטוח ונטול שיפוטיות. מקום בו אפשר לשתף במחשבות, תחושות ולהיות מי שאתה באופן מלא.
בכדי להגיע לטיפול ולעבור תהליך משמעותי, יש צורך בדיאלוג פתוח ככל האפשר, מכבד ומקבל, תחת קשר המאופיין באמון. אם כן, רוב המטפלים שישתמשו במובן גיי פרינדלי מציעים את עצמם עם הצהרה ברורה ופתוחה כי אדם הנכנס בשערי הקליניקה שלהם לא יישפט ולא ייאלץ להתמודד עם ביקורת על עצם מי שהוא, על נטיותיו, מיניותו וזהותו המגדרית.
כמטפלת העסוקה עם מטופלים רבים בשלבי יציאה מהארון, קבלה עצמית, חיים בתוך זוגיות שאינה “הטרו נורמטיבית”, הבאת ילדים בתוך זוגיות חד מינית וכו’, לעיתים רבות אני שוכחת כי יש בכלל צורך שמטפל יגדיר את עצמו כך. עם זאת, בפעמים אחרות אני נזכרת כי מה שהופך להיות ברור ושגרתי עבורי לאורך השנים, לאו דווקא מתקבל כך בחוץ, וחשוב שפונים לטיפול יפנו למטפלים אשר האג’נדה שלהם בנושא ברורה, פתוחה ומקבלת. זאת כמובן בכדי לאפשר את אותו מרחב בטוח לחקירה עצמית, לבדיקה פנימית, ולתהליכי צמיחה והתפתחות משמעותיים.